עליתם לאוטובוס והתיישבתם בספסל האחורי, תוך כדי שאתם מביטים בנוף הנסיעה, אתם קולטים מעטפה גדולה וכבדה זרוקה על הרצפה בין הרגליים, הרמתם את המעטפה ושאלתם סביבכם ואת נהג האוטובוס אם מישהו איבד מעטפה – אף אחד לא ענה. כשהגעתם הביתה הסקרנות כבר לא הניחה לכם, פתחתם את המעטפה ומצאתם 10,000 ₪ במזומן ושתי טבעות יהלומים. מה הייתם עושים? שאלתם ואף אחד לא ענה, האם הכסף שלכם או שלקחת אותו זה עבירה על החוק?
—————————————————————————————————————–
חוק השבת אבידה קובע "המוצא אבידה ונוטלה (להלן – "המוצא") חייב להשיבה בעלה או להודיע עליה בהקדם למשטרה, זולת אם בנסיבות העניין יש להניח שבעל האבידה התייאש ממנה מחמת מיעוט בשוויה".
כלומר, אם כשמצאתם את המעטפה, שאלתם סביבכם למי היא שייכת פעלתם נכון. ככול שבעד האבידה מזדהה ומאמת שהאבידה שייכת לו, יש להשיבה לבעליה. במידה ולא כך הדבר, השלב הבא הוא להודיע ולמסור את האבידה למשטרה אלא אם המשטרה לא דורשת את האבידה או שמדובר על שווי שפחות מ- 1000 ₪ שאז אין צורך מלכתחילה להודיע למשטרה. מכאן, אם בתוך 4 חודשים מיום שמצאתם את האבידה או לחלופין מיום שמסרתם למשטרה אף אדם לא ניגש לדרוש את האבידה היא הופכת שלכם. במידה שמסרתם את האבידה למשטרה והמתנתם בסבלנות 4 חודשים, ולא נמצא הבעלים המקורי הרווחתם אומנם, הזדרזו, יש לכם חודשיים לגשת לתחנת המשטרה ולדרוש את האבידה, אחרת היא תהפוך לרכוש המדינה.
רגע, זה עדיין לא נגמר, לפי סעיף 5 לחוק השבת אבידה, זכאי הבעלים הקודם של האבידה בתוך שנה לפנות אליכם ולפדות את האבידה לפי השווי שלה ביום דרישת הפידיון אלא אם חל בה שינוי של ממש, לכן אם ממש נקשרתם לאבידה שמצאתם רק אחרי שנה מיום שדיווחתם על מציאתה אפשר להיות בטוחים שהיא אכן שלכם.
אם לא עשיתם את מה שקבוע בחוק – דינכם יכול להגיע למאסר של ששה חודשים או קנס כספי. וזכרו – לא כל הנוצץ זהב!