אחותי ובעלה גרים בבית קרקע באשדוד, בחצר האחורית שלהם הם בנו בריכה ומסביבה דשא, כיסאות ואפילו נדנדה יפה. מושלם! טוב כמעט מושלם. לשכן שלהם יש עץ מאוד גבוה בחצר שלו, העץ מנשיר עלים במשך כל ימות השנה, העלים מתעופפים היישר לחצר של אחותי ומלכלכים לה את הבריכה ואת כל החצר האחורית. היא בקשה מהשכן כבר כמה פעמים לטפל בזה, לכרות את העץ, גזום את הענפים, לעקור ולנטוע במקום אחר, אבל השכן מסרב… מה הייתם עושים?
ישנם מקרים רבים של שכנים שמסתכסכים בגלל סיבה כזו אחרת הקשורה לצמחים הגדלים סמוך לגבול המגרש עם השכן וחודרים לשטח שלו. סעיפים 49- 51 לחוק המקרקעין מנסים לעשות סדר בכל הקשור לנכסים של השכנים שנמצאים בדיוק או בסמוך לקו הגבול בניהם אשר נקרא לפי החוק – "מיצר". הבעלות על המיצר, בין אם זה קיר, חומה, גדר, שורת עצים וכדומה הינו בבעלותם המשותפת של השכנים ולכל אחד מהשכנים (בעלי המקרקעין) יש זכות להשתמש בו למטרה שלשמה הוא הוקם.
סעיף 51 לחוק המקרקעין מדבר על עצים או צמחים אחרים שגדלו סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים. במקרה כזה אסור לבעל המקרקעין לדרוש מהשכן להסיר אותם אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין. השאלה מה זה הפרעה בלתי סבירה?
עוד קודם לכן, קובע סעיף 51 כי "דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שורשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים". החוק נותן סעד עצמי לשכן שנפגע להוציא כספים ולאחר מכן לדרוש אותם חזרה מבעל הצמחים.
במקרה שלנו, קיימת בעייתיות, זאת מכיוון שהעץ של השכן לא חודר עם שורשיו או ענפיו לשטח של אחותי, אך הוא בהחלט מפריע להנאה שלה מן המקרקעין שברשותה. במקרה כזה, בתי המשפט יבחנו עפ"י נסיבות של כל מקרה לגופו, ויקבעו האם סעד של צו בית משפט המורה להסיר את העץ הוא סעד צודק, הרי יש בו משום פגיעה בשכן שהוא הבעלים של העץ אשר נהנה מיופיו, צלו ופירותיו.
לדעתו של פרופ' ויסמן השיקול המנחה במסגרת סעיף זה הוא איזון סביר בין אינטרסים מתנגשים. אין בעצם חדירת השורשים או הענפים כדי להוות הסגת גבול אסורה. יחד עם זאת, ככל שאותה חדירה למקרקעי השכן יוצרת הפרעה בלתי סבירה, רשאי בעל המקרקעין השכנים לתבוע את סילוק השורשים והענפים [יהושע וייסמן, דיני קניין בעלות ושיתוף].
לפיכך ולאור פסקי הדין שניתנו לאחרונה בנושא, שופטי בתי המשפט אינם ממהרים לתת סעד חד צדדי של כריתת העץ ומחפשים פתרונות שיאזנו בין האינטרסים של הצדדים באופן מידתי. לדוגמה: בפס"ד בעניין תא (נת') 9695/01 גנאח יעקב נ' קויפמן צבי הגיעה כב' השופטת יעל קלוגמן למסקנה כי הפתרון המאוזן למחלוקת לא יהיה בעקירת העצים אלא בגיזומם לגובה שבו לא יהוו מטרד לתובעים. כך שלדעתה גיזום העצים לגובה של 1.5 מ' יספיק על מנת למנוע מטרד מהם לתובעים.
צריכים להיות ערים לדבר אחד נוסף, בחודש מאי 2012 אושר תיקון 5 לפקודת היערות, תיקון ההופך את כל העצים הבוגרים למוגנים וזאת בהתאם לתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה וכן נקבעו תקנות לביצוע החוק. במילים אחרות, כיום, כל עץ בוגר הכוונה עץ שגובהו 2 מטר וקוטר גזעו 10 ס”מ ומעלה מחייב אישור של פקיד היערות. משמעות הדבר שמעתה ואילך כל עקירה של עץ בשטח פרטי , בשטח ציבורי פתוח ב ואפילו בחצר הבית הפרטי, מנסיבות שונות, מחייבת אישור להעתקה או עקירה, והרי שהדבר מעניק יתרון גדול לבעל המקרקעין שאצלו העץ המטריד.
שנזכה לשכנים טובים!
