עדיין לא ערכתם צוואה? עכשיו זה הזמן!

תוכן עניינים

חוק הירושה קובע "הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה"
לפיכך, באם לא הותיר המנוח אחריו צוואה יתחלק עזבונו בין יורשיו עפ"י הוראות החוק.

מהו סדר הירושה הקבוע בחוק?

סדר הירושה באין צוואה קבוע בסעיף 10 לחוק הירושה והוא מבוסס על קרבה ביולוגית ו/או משפחתית למוריש. 

עפ"י הוראות החוק,  בני המשפחה הם המעגל הראשון של היורשים, ובראשם האשה והילדים.

לאותם מעגלי יורשים נוהגים לקרוא "פרנטלות". השיטה קובעת כי אם יש יורש במדרגה ראשונה, הוא זה אשר ירש את המנוח ואין עוברים למעגל הבא. 

הסדר הוא כזה: 

"מי שהיה במות במוריש בן-זוגו; 

ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם".

כלומר, קודם כל החוק קובע כי בן הזוג או בת הזוג הם היורשים בעלי זכות ההורשה הקודמת לכולם, אך אלו לא יורשים לבדם, כי אם גם ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדים נינים וכן הלאה) – מעגל ראשון

אם המנוח לא השאיר אחריו בת זוג או ילדים, עוברים למעגל הבא. ההורים של המוריש וצאצאיהם – (אחים ואחיות של המוריש, אחיינים וכן הלאה) – מעגל שני

אם המנוח לא הותיר אחריו בת זוג וילדים, והרים ואחים, עוברים למעגל הבא  סבא וסבתא והצאצאים שלהם (דודים והדודות של המוריש, בני ובנות  דודים וכיו"ב וכן הלאה) – מעגל שלישי

אם גם אין יורשים מדרגה שלישית הירושה תעבור למדינה – מעגל רביעי

היורשים מהדרגה הראשונה  תמיד יהיו עדיפים על אלו שבמדרגות הבאות וכן הלאה.    

סעיף 11 לחוק הירושה קובע כיצד תתחלק הירושה בין היורשים המפורטים לעיל.

וכך נקבע: 

"בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –

(1)   אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;

(2)  אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון"

כלומר, בנסיבות שהותיר אחריו המנוח אישה או בת זוג (ידועים בציבור) תירש בת הזוג 50% מהעיזבון, ויתר הילדים ירשו 50% מהעיזבון בחלקים שווים.

  • האמור מתייחס למנוח כגבר ולבת הזוג כאישה אך הדברים יפים ונכונים גם במצב הפוך בו נפטרה האישה לפני הגבר והותירה אחריה בן זוג.

אם לא הניח המוריש ילדים או צאצאים כפי שציינו, יורש בן הזוג את העזבון כולו.

שימו לב, כאשר הניח המוריש אחריו אחים או צאצאיהם או הורי הורים יורשת בת הזוג של המנוח שני שלישים מהעיזבון ובעוד ההורים או האחים ירשו רק שליש מהעיזבון בחלקים שווים בניהם.

חשוב לציין כי על פי עילה הנובעת מקשר האישות ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה ינוכה חלקו בעזבון. הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקע.

בע"מ 9607/03 פלוני נ' פלוני, פ"ד סא (3) 726 נבחנה השאלה האם המשיבה היא בבחינת "בן זוג" לעניין סעיף 11 לחוק הירושה, ושם נקבע ע"י הנשיא בדימוס כבוד השופט א' ברק  

"הזכות לרשת לפי סעיף 55 לחוק הירושה, בהעדר צוואה, מושתתת על שלושה יסודות: בני הזוג חיו חיי משפחה; במשק בית משותף; בשעת מות אחד מהם לא היה אף אחד מהם נשוי לאדם אחר. אף כי להלכה, ירושת הידוע בציבור היא ירושה של "מעין צוואה", למעשה קובע החוק כי גם ידוע בציבור יורש על פי כללי הירושה על פי דין (ראו, ש' שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ"ה-1965"

סעיף 16 לחוק הירושה קובע כי מאומץ יורש את מאמצו כאילו הוא הילד שלו. הכוונה היא שגם ילד אשר אומץ על ידי הוריו, הוא וגם צאציו, יורשים את המאמץ. כפועל יוצא, המאומץ יורש פעמיים גם את הוריו המאמצים וגם את הוריו הביולוגיים, ככול והותירו אחריהם עיזבון.   

 

אילו סוגי צוואות ניתן לערוך? 

סעיף 18 לחוק הירושה קובע: ישנן ארבעה סוגי צוואות:

  1. צוואה בעדים
  2. צוואה בכתב יד 
  3. צוואה בפני רשות
  4. צוואה בעל-פה (או צוואת שכיב מרע).

ובנוסף, רשאיים שני מצווים יחד לערוך צוואה הדדית בניהם מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר /

צוואה בעדים

צוואה בעדים תמיד תהיה בכתב. כך קובע סעיף 20 לחוק הירושה. זו הצוואה השכיחה והנפוצה ביותר שקיימת במדינת ישראל. במסגרת זו, מתכנסים, המצווה יחד עם שני עדים שאין להם עניין ואינטרס בצוואה. בעוד המצווה חותם בפני העדים על הצוואה הכוללת תאריך חתימתה וזהות העדים לאחר שהצהיר המצווה בפני העדים שזוהי צוואתו. יש להקפיד כי הנהנים מהצוואה לא יטלו חלק ולא יסייעו בעריכתה וחתימתה של הצוואה אחרת יהווה הדבר כפגם אשר עלול להוות עילה לביטולה של הצוואה. לפיכך, רצוי כי צוואה שכזו תערך ע"י עורך דין צוואה וירושה הבקיא בהוראות החוק וכך במעמד חתימת הצוואה, יהיו העדים אנשים "ניטרליים" לחלוטין שאין להם חלק או אינטרס בעיזבון ויוכלו להעיד במקרה של מחלוקת כי ראו ושמעו בעצמם את המצווה גומר בליבו לצוות את כספו, כנסיו ורצונותיו ליורשים כפי שמופרט בצוואתו. ללא לחץ או כפיה או השפעה בלתי הוגנת על החלטתו זו.

 

צוואה בכתב יד

צוואה בכתב יד מקבלת ביטוי בסעיף 19 לחוק הירושה אשר קובע כי צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, אין לעזור למצווה ולכתוב בשמו ובעבורו את הצוואה. כמו כן, תשא הצוואה תאריך כתוב בידו ותיחתם על ידו בלבד. צריך לזכור, כי צוואה הוא מסמך משפטי רגיש מאוד ובעל חשיבות אדירה הן בעבור המצווה והן בעבור יורשיו. לצוואה בכתב יד ייתכנות לבעיות רבות אשר עלולות להעלות לגרום להתנגדות ככול התוכן הצוואה מנוגד לציפיות היורשים. לפיכך, אדם הבוחר לכתוב צוואה בכתב יד צריך לעשות זאת בזהירות רבה, ולפיכך רצוי מאוד להתייעץ עם עו"ד צוואה או עו"ד ירושה המתמחה בתחומים אלו,  תוך הקפדה על כשרות הצוואה, רישום מדויק של תאריך הצוואה, וכן כתיבה בהירה ומפורשת אשר תמנע כל פרשנות באשר לרצונו של המצווה.

יש לזכור כי לאחר פטירתו של המצווה אין את מי לשאול. אין את מי לחקור. אין אפשרות לתקן או לשנות. לפיכך, משרדנו לא ממליץ לאדם לערוך לבדו צוואה בכתב יד. אם יש לו את האפשרות לעשות זאת בפני עדים. מוטב ורצוי שיעשה כן. 

 צוואה בפני רשות (או צוואה בפני נוטריון)

צוואה בפני רשות מקבלת ביטוי בסעיף 19 לחוק הירושה והיא בעצם צוואה בפני שופט, רשם בית-משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית-דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155 לחוק הירושה. 

 כמו כן,  סעיף 22(ז) לחוק הירושה נקבע כי דין נוטריון כדין שופט.

כשעורכים צוואה בפני רשות ניתן לאמור את דברי המצווה בפני שופט או רשם וכיו"ב או להגיש את דברי המצווה בכתב על ידי המצווה בעצמו.

כלומר, לא ניתן לשלוח שליח או מיופה כוח. מדובר על מעמד פורמלי וחגיגי שבו המצווה חייב להזדהות בפני גורם הרשות ולערוך את הצוואה באופן רציני והחלטתי מולו. 

 

 צוואה בעל-פה (או צוואת שכיב מרע)

על פי המשפט העברי, צוואתו של אדם הנערכת כשהוא בריא ובתנאים רגילים (המכונה – מתנת בריא) צריך שתלווה על-ידי קניין, ובכך מוכחת גמירות דעתו המצווה. שונה הוא המצב כאשר הצוואה נערכה על-ידי אדם חולה, ומחלתו היא בדרגה כזו המכונה "שכיב מרע". 

הכוונה שכיב מרע מפורטת בספר מלאכים ב, יג יד לאמור: ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו", מתורגם לאמור: "ואלישע מרעית מרעיה דימות ביה". 

הרמב"ם מסביר כי שכיב מרע הוא "החולה שתשש כח כל הגוף, וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגלו בשוק והרי הוא נופל על המטה, הוא (הנקרא) שכיב מרע"

במקרה של שכיב מרע תקפה, אף אם אין היא מלווה בקניין.  

בפס"ד דנ 40/80  פאול קניג נ' יהושע כהן נקבע לעניין שכיב מרע בהתאם לסעיף 23 לחוק היורשה כי "המחוקק אימץ בסעיף זה את הוראות המשפט העברי בדבר מהותה של צוואת שכיב מרע, יסודותיה ועקרונותיה, תוך תוספת מספר שינויים שוליים. בסעיף-קטן (א) מדובר בשכיב מרע ובמי שרואה עצמו מול פני המוות, והעיקרון הוא, כי דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין. בסעיף-קטן (ג) נקבע, כי צוואת שכיב מרע בטלה מאליה, לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה, כפי שכך הוא במשפט העברי, ונקבע בו מועד קבוע מראש של חודש ימים כדי למנוע חוסר בהירות בדבר שינוי הנסיבות".

לפיכך, דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה, רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם אחרת תא בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

 

 צוואה הדדית

צוואה הדדית היא צוואה שעורכים  בני זוג מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על רצונו של בן הזוג האחר. כשעורכים צוואה הדדית, מחליטים בני הזוג יחד, החלטות בעוד שני בני הזוג צלולים וכשירים לערוך צוואה, ואשר יש בהן בכדי להשפיע על הנעשה לאחר מותם, ובדגש גם לאחר מותו של בן הזוג שלהם.

היתרון הגלום בעריכת צוואה הדדית הינו יתרון ההסתמכות. כלומר, כבר במעמד עריכת הצוואה, יכולים שני בני הזוג, להיות סמוכים ובטוחים, כי ההחלטות ההדדיות שלהן תתגשמה לאחר מותם. כך למשל, שני בני הזוג יכולים להחליט כי לאחר פטירתו של האחרון מבניהם, יוריש בן הזוג האחרון אשר נותר בחיים את כל הרכוש והנכסים לילדים בחלקים שווים, ולא ישנה את החלוקה מבלי שבן הזוג הראשון שנפטר יוכל לדעת.

עורכי דין לצוואות וירושות, נתקלים, חדשות לבקרים, בשאלה המעסיקה את הלקוחות, "כיצד נוכל להיות רגועים ובטוחים כי הירושה שלנו תחולק לאחר פטירת האחרון לילדינו בחלקים כפי שרשמנו הצוואה.

ובכן, סעיף 8א לחוק הירושה מכיר מפורשות באפשרות של הורשה בדרך של צוואה הדדית. ניתן לערוך מסמך אחד הכולל את רצון של שני בני הזוג, וכן ניתן לסדר את הצוואה בשני מסמכים נפרדים. 

בית המשפט קבע כי החובה לקיים את רצון המצווה ("מצווה לקיים דברי המת") הינה כלל גדול ומהותי וכאשר עסקינן בצוואה הדדית, עיקרון "כיבוד דברי המת" חל, במידה שווה, על דברי  שני המצווים.

בפסק הדין בפרשת מלמד (ע”א 4402/98 יצחק מלמד נ’ אשכנזי סולומון, פ”ד נ”ג(5), 703 , 709-71)  (1999)) נקבע כי צוואה הדדית כוללת הכרה באינטרס הסתמכות הדדי של בני זוג, בשונה מצוואה רגילה שאין בה אינטרס-הסתמכות מוכר. עיקרון זה בא לידי ביטוי בהגבלת החופש של המצווים לבטל את צוואתם או לשנותה, וזאת, על ידי איזון ראוי בין חופש הצוואה לבין אינטרס ההסתמכות בצוואה הדדית. היסוד להגבלת החופש לשנות או לבטל את הצוואה ההדדית, הוא האופי ה"מעין חוזי" ("מעין עסקה") בצוואה הדדית, כלשון השופט ברק:

"האין לומר כי הצוואה המשותפת וההדדית – פרי ההחלטה המשותפת של המצווים שבה הוראותיו של האחד באו בשל הוראותיו של האחר, מבוססת על אינטרס ההסתמכות של המצווים?… על פי עצם ההגדרה של ההדדיות, ההוראות של המצווה האחד נקבעות על יסוד הוראותיו של המצווה האחר. הוראותיו של האחד הן התמורה להוראותיו של האחר… יש להתחשב… באומד הדעת המשותף של המצווים כולם. מבחינה זו דומה צוואה משותפת והדדית לחוזה יותר משהיא דומה לצוואה".

אל חשש, צוואה הדדית ניתנת לביטול במקרה זה, המבקש ימסור הודעה בכתב למצווה האחר על דבר הביטול, ואז תבוטלנה הצוואה ההדדית. אבל יש להבחין בין שני מקרים המפורטים בסעיף 8א(ב) לחוק הירושה:

בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;

 לאחר מות אחד מבני הזוג, וכל עוד לא חולק העזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

לאחר מות אחד מבני הזוג, ולאחר חולק העזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת.

בפסק הדין תמש (ת"א) 65125-06-18‏ ‏ פלוני נ' פלונית קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כי "המחוקק בחר להגביל את יכולת הביטול של הצוואה ההדדית, ובפרט את יכולת הביטול לאחר פטירת אחד מבני הזוג ולאחר חלוקת העיזבון, לאור עקרון ההסתמכות שעומד במרכז עריכת צוואות הדדיות וההסתמכות של הצדדים האחד כלפי השני".

 על כן פרשנות של צוואה הדדית חייבת לקחת בחשבון את ההדדיות ואת ההסדר השלוב של הצדדים אחד כלפי השני. אין מקום לפרשנות צוואת המנוח במנותק מצוואת הנתבעת. יש לפרש את צוואת המנוח כחלק מהיותה צוואה הדדית ולתור אחר הפרשנות ההרמונית של שתי הצוואות יחדיו.

 

באיזה גיל רצוי לערוך צוואה?

אין גיל לערוך צוואה! 

ובכל זאת, נניח בפניכם שתי עצות חשובות ביותר:

  1. רצוי לערוך צוואה לפני שהגענו לשלב בו המצב הרפואי מתדרדר או בהגיענו לגיל בו כוחנו כבר איננו במותננו כפי שהיה.
  1. רצוי לערוך צוואה כאשר הצוואה איננה תואמת את הוראות החוק ביחס לזהות היורשים וביחס לחלוקת הנכסים

וניתן לכם דוגמה במה דברים אמורים. למשרדנו, הגיעה יום אחד אישה אשר שכלה את בנה והוא בן 21 במותו כתוצאה מתאונת אופנוע. האישה ביקשה שנגיש בעבורה בקשה לצו ירושה בכדי לממש את הכספים והנכסים אשר היוו את עזבונו של בנה המנוח. 

האישה תיארה בפנינו מצבו ובו היא אישה חד הורית שגידלה את בנה המנוח ואת אחיו הצעיר לבדה כל חייהם. האישה נכנסה להריון והאב בחר שלא לקחת חלק בחייו של הקטין וכך יצא שהאשה דאגה, חנכה וכלכלה, את הילדים כל חייהם.

מכל הבחינות, ועל פי כללי הצדק והמוסר, ראוי היה כי האישה, תירש את הילד. זה בוודאי היה רצונו האמיתי. אולם, המנוח לא ערך צוואה, והתוצאה היתה מחרידה. צו הירושה של המנוח, יצא כך שנרשם על שם שני ההורים בחלקים שווים. כל מאמציה של האישה לדבר עם אבי המנוח העלו חרס, והאחרון התעקש לרשת מחצית מירושת בנו הקטין על אף שהעיזבון לא היה גדול במיוחד ומצבה הכלכלי של האם שיווע לעזרה.

לפיכך, עורך דין לעיזבונות, אשר בקיא ומכיר אירועים מסוג זה, היה ממליץ לאשה וגם לבנה, לערוך צוואה. ומדוע? היות וצוואתו של הבן שונה מהוראות החוק, כך יש חובה מוגברת לערוך צוואה ולסדר בה את הרצון האמיתי של המצווה.

מקרה זה הינו מקרה אמיתי שהגיע לטיפולו של עו"ד יניב אהרון. לפיכך מציע עורך דין יניב אהרון מומלץ מאוד לערוך צוואה ובלא קשר לגיל, לסטטוס ולמעמד. הרי מטרתה של הצוואה היא אחת: להבטיח את רצונו של המצווה לאחר מותו.

 

מה קורה עם נפלה טעות בצוואה והמצווה כבר לא בחיים?

אין שום דרך לשנות את הצוואה לאחר פטירת המוריש. וזאת אף אם כל היורשים תמימי דעים כי נפלה טעות בצוואה. לפיכך, חשוב ביותר, לעורך את הצוואה אצל עו"ד לצוואה הבקיא בדיני הירושה על היבטיהם הרבים והמגוונים. עו"ד יניב אהרון מומלץ מאוד לטיפול במקרים מסוג זה שהרי התוצאה של צוואה ובה פגמים אשר יביאו לביטולה עלולת להיות הרת אסון. ואין לאפשר לדבר כזה לקרות, בטח כאשר בתוך המשפחה נושבות רוחות של מחלוקת בין היורשים.

יחד עם זאת, בכוחם של היורשים לעשות כמה פעולות. הראשונה היא להסתלק מהעיזבון

סעיף 6 (א) לחוק הירושה קובע כי "לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו, או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצת".

סעיף 6 (ב) לחוק הירושה קובע כי "מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש".

שימו לב! ניתן להסתלק מהעיזבון כולו או מקצתו, אך לא ניתן להסתלק מנכס ספציפי כזה או אחר. כלומר, לא ניתן להסתלק מהכסף בבנק אך להותיר את ציוו ביחס לדירה על כנה. ההתסלקות היא באחוזים מתמטיים. כמו כן, ההסתלקות היא בהכרח יכולה להיות רק לטובת בן הזוג, ילדו או אחיו של המוריש. אי אפשר לדוגמה להסתלק לטובת הסבתא או הדוד.

הפעולה השניה היא לנסח הסכם עיזבון בין ירושים.

הסכם עיזבון מאפשר ליורשים להחליט על חלוקת נכסי העיזבון באופן שונה מהוראות החוק או מהוראות הצוואה. סעיף 110 א לחוק היורשה קובע נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.

כלומר, ליורשים עומדת הזכות המלאה, בהסכמה כמובן, להתכנס ולהחליט ביחס לרכוש ולנכסי המנוח אף לאחר פטירתו אך לפני חלוקת העזבון. עניין זה בעל חשיבות יתרה, בבואנו לתכנון את היבטי המס אשר חלים על עסקה. הרי כלל ידוע כי במדינת ישראל קיים פטור ממס על עיזבון. 

סעיף 67 לחוק מס שבח קובע מכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקת מקרקעין בין בעליה המשותפים, בהתאם לחלקיהם בזכות וללא תמורה נוספת – פטורה ממס" כך גם  בעא 165/79 ‏ ‏ מנהל מס שבח מקרקעין נ' חיים כהן, פ"ד לד(3) 284 נקבע כי  בסעיפים 110 ו-111 שבו, וכן בסעיפים אחרים, מורה על חלוקת נכסי העזבון בין היורשים … ולא במכירה שטבעה החלפת חלקים בלתי מסוימים על-ידי בעליהם המשותפים של מספר נכסי דלא ניידי. 

 לכן, אנו ממליצים לכם, בבואכם להגיש בקשה באמצעות עו"ד לצו ירושה ו/או עו"ד לצו קיום צוואה, לתכנן עימו לפני כן את חלוקת העיזבון בהיבטי מיסוי. ככול והיורשים יבקשו לבצע דיספוזיציות בנכסי העיזבון לאחר חלוקתו, קרי לאחר רישום היורשים בלשכת רישום המקרקעין הרי שהם מרוקנים מתוכן את האפשרות לנצל את הפטור ממיסים המקנה להסכם הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים.

 

מה יותר חזק צוואה מול נוטריון או צוואה בפני 2 עדים?

צוואה בעדים נחשבת לצוואה המומלצת ביותר, הסיבה לכך, מפני שהיא נערכת ע"י עורך דין צוואות וירושות, הבקיא בענייני עריכת צוואות, ולאחר מכן, נחתמת על ידי שני עדים אשר אין להם כל אינטרס בעיזבון. בדרך זו, הצוואה תהיה תקפה וחזקה ותעמוד בהתנגדויות מצד בעלי עניין המבקשים להטיל רבב בעריכת הצוואה וכשרותה המשפטית.

המטרה של עורך דין ירושה, העורך עבורכם את הצוואה, היא למנוע אפשרות או לצמצם ככול הניתן את הפרצה לערער עליה ולבטלה. הדבר יכול למנוע עוגמת נפש רבה, ככול ויווצר סכסוך משפחתי ארוך שנים ולהבטיח את רצון המוריש. חז"ל קבעו: "מצווה לקיים דברי המת"  ולפיכך, חובה עלינו לגרום לכך כי רצונו של המצווה יתמלא במלואו.

אנו סבורים כי שני עדים, טובים מנוטריון אחד. הסיבה היא כי הסיכוי להעיד אותם במקרה של מחלוקת גבוה יותר מאשר מתן העדות של הנוטריון היחיד. במצב של סכסוך, ובעוד צד מסוים קורא תיגר על אמיתות הצוואה וכשורתה, הרי שככול ויש יותר עדים אשר שמעו וראו, באופן ישיר באמצעות חושיהם, את מצווה – מצווה את דברו – הרי כן יטב הדבר לחיזוק צוואתו.

מבלי לגרוע מן האמור,  עו"ד יניב אהרון בוגר קורס נוטריונים ומוסמך במשרדו גם לאשר צוואה בחותמת נוטריון ולפיכך תוכלו למצוא את מגוון השירותים במשרדנו.

צוואה נוטריונית הינה צוואה הנערכת בפני הנוטריון, בכתב או בעל פה, ללא שום צורך בעדים. צוואה מסוג זה הינה בעלת משקל משפטי גבוה יותר, מאשר צוואה שנכתבה בכתב יד למשל ונחשבת בעיני החוק ללגיטימית וקשה לפסילה. היתרון הוא כי הנוטריון יכול לשמור את דברי המצווה בסודיות, כמעט מוחלטת, וזאת בלא צורך לשתף את האמור בצוואה בפני עדים חיצוניים אשר לעיתים המצווה איננו חפץ כי ידעו על נכסיו.

 

האם כדאי לתעד את עריכת הצוואה בוידאו?

הגם שאין צורך מיוחד בכך – אנו ממליצים בחום. הוידאו הינו כלי אפקטיבי מאוד להוכיח כי הצוואה נערכה באופן ראוי. כי המצווים נכחו בעצמם ולבדם מול העדים או עורכי הדין ומסרו את רצונם ללא לחץ, כפיה, עושק או השפעה בלתי הוגנת. הוידאו יכול לייצר ודאות ולהטות את הכף במקום שיש סכסוך בין היורשים. לפיכך, משרדנו מלמליץ, וביתר שאת, לעורך צוואה גם בתיעוד בוידאו במקום בו הצוואה איננה תואמת את הוראות החוק ביחס לזהות היורשים וביחס לחלוקת הנכסים.

 

איך מגישים בקשה לצו קיום צוואה וכמה זמן זה לוקח?

הפקדת הצוואה יכולה להיעשות אצל הרשם לענייני ירושה במחוז מגורי המצווים כפי שקובע סעיף 21 לחוק הירושה.

צוואה בכתב יד או צוואה בעדים תופקד בידי הרשם לענייני ירושה ולא בבית-משפט,  תקנה 6 לתקנות הירושה קובעת כי על המבקש להפקיד צוואה בידי הרשם לענייני ירושה להגיש לו על כך בקשה בכתב.

צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.

 ראוי להזכיר כי על-פי סעיף 155(א1) לחוק הירושה, הרשם לענייני ירושה ירשום במרשם הארצי גם צווי ירושה וצווי קיום שנתנו בתי-הדין הדתיים. מי שהפקיד את הצוואה שלו אצל רשם לענייני ירושה רשאי לקבלה בחזרה על-פי בקשה בכתב.

כיום ניתן לבצע הפקדה של הצוואה גם באמצעות מערכת מקוונת באינטרנט, אך בכול אופן יש להוציא שליח, ורצוי שהשליח אף יהא המצווה בעצמו, להפקיד פיזית צוואה מקורית.

 סעיף 75 לחוק הירושה קובע כי כאשר צוואה מופקדת בידי אדם אחר,  חלה על אותו אדם החובה, להפקיד מיידית לאחר שנודע לו על מות המצווה, את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.

נכתב ע"י עורך דין יניב אהרון

מאמרים נוספים:

No data was found

יצירת קשר

השאירו פרטים ונשוב בהקדם
דילוג לתוכן