אין דבר מתסכל יותר מלהיקלע למצב שהשוכר מפר כלפיכם את חוזה השכירות
בין אם בוחר הוא לעכב או לא לשלם דמי השכירות ובין אם הופך אדון על הנכס שלכם ומבצע שינויים ללא אישורכם והסתמכם ובין אם מבצע הפרה אחרת של הסכם השכירות.
חוזה השכירות כולל הוראות מפורשות מהם נולדות התחייבויות השוכר והמשכיר בתוך מערכת היחסים ההדדית. הפרה של הוראות אלו אשר מהווה הפרה יסודית או הפרה אשר הוגדרה ע"י הצדדים כהפרה יסודית תקנה לכם את הזכות לתבוע לפינוי המושכר!
לא חתמתי חוזה שכירות אצל עורך דין האם תהיה לי בעיה לפנות את השוכר?
לא. חוזה שכירות אשר נחתם ע"י שני הצדדים , שוכר ומשכיר, מרצון ובהסכמה, ואין בו הוראות פסולות, מנוגדות לתקנת הציבור, או תנאי מתלה או מפסיק הינו הסכם בר תוקף וניתן לאכוף את הוראותיו. בין אם שהוא נחתם אצל עו"ד שכירות ובין שנחתם במעמד הצדדים בלבד.
אלא הסכמי שכירות רבים נתונים לפרשנות. כך למשל, האם לשוכר היתה זכות אוטומטית לקבל אופציה לשנה נוספת או האם ניתנה הרשאה לבצע תוספת ושינויים לנכס.
במקום שיש ספק, צומחות בעיות. חוזה השכירות צריך להסיר כל ספק ביחס לכוונת הצדדים. להיות עקבי, ברור ולא משתמע לשתי פנים.. כך למשל, במצב שבו המשכיר עתיד למכור את הנכס במהלך תקופת השכירות, רצוי שעו"ד המתמחה בשכירות יכניס סעיף בחוזה אשר מודיע בגלוי על כוונה זו ומאפשר למשכיר להכניס מתעניינים אשר ירכשו את הנכס כאשר הוא מושכר.
אנו ממליצים מאוד, לעורך את הסכם השכירות אצל עורך דין שכירות אשר מתמחה בחוק השכירות והשאילה על כל הוראותיו . עו"ד יניב אהרון מומלץ מאוד לעריכת הסכם שכירות, מהיכרותו עם הוראות החוק והפסיקה ולאחר ניסיון של שנים רבות בהן מערך הסכמי שכירות וייצוג שוכרים ומשכירים בבתי המשפט.
האם יש תוקף הסכם שכירות בעל פה שאיננו נחתם בחוזה?
כן. על חוזה השכירות חלים הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ולפיכך בהתאם לסעיף 23 לחוק החוזים: "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים".
אנו ממליצים מאוד לנסח חוזה שכירות בכתב ולחתום לפני תחילתה של עסקת השכירות על מנת למנוע חילוקי דעות לאורך תקופת השכירות. יחד עם זאת, כפי שקובע סעיף 3 ל- חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971 " פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג.
כפי שניתן לראות ישנה חשיבות גדולה לנוהג אשר קיים בעסקאות קודמות בין הצדדים ולהתנהגות שצדדים סבירים היו נוהגים בעסקאות מאותו סוג.
דומה הדבר להשלמת הפרטים הקבועה בחוק החוזים בסעיף 26 : "פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמי"..
תמיד לזכור חובת תום הלב המשתרעת על כל שיטתנו המשפטית חלה גם במקרה של עריכת חוזי שכירות ולפיכך לפי סעיף 4 לחוק השכירות והשאילה: " חיוב הנובע מחוזה שכירות יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן החוזה".
תוך כמה זמן אפשר לפנות לקבל פסק דין לפינוי השוכר?
כיום די מהר. תוך 60 ימים יכול להתקיים דיון!
- הגשת תביעה
- בתוך 30 ימים יוגש כתב הגנה.
- אין ישיבת קדם משפט, נגשים ישר להוכחות (אלא אם קבע בית המשפט אחרת).
- מועד הדיון יהיה בתוך 60 ימים ממועד כתב ההגנה האחרון
תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מלמדות אותנו שפינוי מושכר מתבצע בסדר דין מהיר. בואו נלמד מה קובעת התקנה באשר ללוחות הזמנים:
סעיף 81(א) תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.
(ב) כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה.
(ג) נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.
(ד) בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם-משפט וההוראות לעניין ישיבה כאמור לא יחולו על הליך מסוג זה.
(ה) בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
עפ"י הוראות תקנות סדר הדין האזרחי תביעה לפינוי מושכר לא תכלול סעדים נוספים. לפיכך, באם קיים חוב דמי שכירות לצד הפרה של הסכם השכירות המקנה זכות למשכיר להגיש תביעת פינוי עלינו לעשות כן בשתי תביעות נפרדות. האחת לפינוי מושכר אשר תערך לפי סדר דין מהיר. והשניה תוגש לבית המשפט בהתאם לגובה התביעה, כלומר תביעות עד לסך של 75 אלף ₪ יתבררו גם הן בסדר דין מהיר, ומעל סכום זה, יתבררו בסדר דין רגיל.
מה קורה לאחר שהתקבל פסק דין לפינוי ואיך מתבצע הפינוי בפועל?
עם קבלת פסק דין לפינוי מושכר מבית המשפט עלינו לפתוח תיק בהוצאה לפועל לפינוי המושכר. הפינוי יכול להתבצע תוך כ-34 ימים מרגע פתיחת התיק.
הרבה פעמים בשלב זה בוחרים השוכרים להתפנות מרצון על מנת לחסוך לעצמם את עוגמת הנפש בפינוי בכוח ע"י קבלני ההוצאה לפועל, אך אם השוכר לא מפנה את הנכס מרצון השוכר יקבל אזהרה לפינוי שמחייבת אותו לפנות את הנכס תוך 20 יום שאחרת הזוכה (המשכיר/בעל הדירה) יכול לדרוש את הפינוי בפעול והפיצוי צפוי יהיה להתבצע בתוך 14 ימים מתום תקופת האזהרה.
רצוי בהקשר זה לקרוא את ההוראות באתר הממשלתי https://www.gov.il/he/service/tenant-eviction-application
מה ההבדל בין הפרה לא יסודית ובין הפרה יסודית של הסכם השכירות?
הפרה לא יסודית
היא הפרה שבדרך כלל ניתן לרפא אותה. אם באמצעות אכיפת ההסכם ואין באמצעות פיצוי ואיננה מצדיקה ביטול ההסכם ופינוי המושכר. כך למשל, באם לא נרשם אחרת איחור של ימים בודדים בתשלום דמי השכירות, למעט מקרים חריגים, אינו נחשב כהפרה יסודית המצדיקה ביטול הסכם ופינוי מושכר. סעד של פינוי מושכר נחשב לסעד קיצוני, ורק הפרה בוטה של ההסכם תצדיק מתן סעד זה.
תפ"מ (שלום צפת) 66798-11-23 ניל יבואני נעלים בע"מ נ' רועי נחום (22.7.2024)
בנוסף, בחוזים רגילים שבהם ערך התשלום החודשי נמוך יחסית לסך דמי השכירות, קשה למשכיר להוכיח שאי-עמידה בתשלום חד-פעמי מהווה הפרה של החוזה כולו, אלא אם נקבע אחרת במפורש בחוזה.
כך גם הפרות שתוקנו או שאינן פוגעות ביסודות ההסכם הפרה של הסכם שכירות, גם אם היא נוגעת לתשלום דמי שכירות, לא תיחשב להפרה יסודית המקנה זכות לפינוי אם היא תוקנה מיד לאחר שהתגלתה או לאחר דיון משפטי .תא"ח (שלום פ"ת) 60314-02-15 יעקב רבי נ' פלונית (28.5.2015)
כמו כן, מניעת כניסה של המשכיר למושכר או הזנחת גינה, אם לא הוכח שהדבר גרם לנזק משמעותי, עשויות שלא להיחשב כהפרה יסודית המזכה בפינוי. ת"א (שלום ראשל"צ) 2866/02 גרינברג לאה נ' ורדיגר יוסף מאיר (23.4.2006)
סעיף 7 (ב) לחוק ל- חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע כי במקרה ש: "היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול".
משכך צבר הפרות קלות שאינן מערערות את יסודות החוזה גם אם היו הפרות שונות של ההסכם, אם הן אינן מוגדרות כיסודיות, לא כל אחת בפני עצמה ואף לא כולן כמקשה אחת, והצדדים בחרו להמשיך את המערכת החוזית, לא יימצא בהן "מסה קריטית" שתהווה הפרה יסודית המצדיקה ביטול חוזה ופינוי . תא"ח (שלום בי"ש) 2752-07-20 חנניה יפרח נ' אמיר לב (13.7.2021)
הפרות שסוכם על פתרון מוסכם לגביהן עזיבת מושכר טרם סיום תקופת השכירות, תוך אי עמידה בתשלום האחרון של דמי השכירות, עשויה להיחשב לכאורה כהפרה יסודית. אולם, אם הצדדים הגיעו להסדר, כגון מציאת שוכר חלופי, הסדר זה יכול לאיין את ההפרה היסודית הנטענת. ת"א (שלום ת"א) 46340-09-17 בנק מסד בע"מ נ' ר.ד. שבירו השקעות ונכסים בע"מ (1.1.2023)
תניה גורפת בחוזה העושה את כל ההפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה. במקום שקיימים ספקות, בית המשפט יטה לפרש את החוזה כאינו כולל תניה בדבר הפרה יסודית מוסכמת, כדי לאפשר שימוש בשיקולי צדק. ת"א (שלום ת"א) 46340-09-17 בנק מסד בע"מ נ' ר.ד. שבירו השקעות ונכסים בע"מ (28.12.2022)
ב. הפרה יסודית
לעומת זאת, ראו בהגדרה לסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות) הפרה יסודית היא הפרה " שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה".
אי תשלום דמי שכירות במלואם ובמועדם, ביטול שיקים שנועדו לתשלום, או הפחתה חד-צדדית של דמי השכירות, נחשבים להפרה יסודית של הסכם השכירות. בתי המשפט רואים באי-עמידה בתשלומים אלו כפגיעה חמורה ביסוד החוזה, אשר אדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו ראה מראש הפרה מסוג זה. רע"א 4089/22 אבי חלילי נ' דניאל גמרסני (23.6.2022) [1]| תפ"מ (שלום נצ') 6400-05-23 אס.אף.אס מאפים בע"מ נ' עזמי ריזק (30.7.2023)
כך גם שוכר שאינו משיב את המושכר לבעליו בתום תקופת השכירות, או עוזב את המושכר טרם סיום התקופה תוך אי עמידה בתשלומים, מבצע הפרה יסודית. הפרה זו מקנה למשכיר עילות תביעה שונות, לרבות פינוי המושכר. ת"ט (שלום אשד') 68367-11-21 ננולי בן נון נ' פולינה וייסמן (31.5.2022)
רע"א 60847-03-25 ברוך נחום נ' קיבוץ מגדל עוז (10.4.2025)
ביצוע שינויים משמעותיים במושכר ללא קבלת היתר בניה כדין, או הותרת המושכר במצב פגום שאינו ראוי לשימוש במועד הפינוי, מהווים הפרה יסודית של הסכם השכירות. רע"א 4089/22 אבי חלילי נ' דניאל גמרסני (23.6.2022) [2] | ת"א (שלום ת"א) 63707-10-13 האוזן השלישית בע"מ נ' ספגטים – סניף קינג ג'ורג' תל אביב בע"מ (12.7.2015) [2]
שימוש במושכר למטרה שונה מזו שהוסכמה בחוזה השכירות, כגון הפעלת עסק ללא רישיון או שימוש במושכר לשימושים חורגים, יכול להיחשב כהפרה יסודית. ת"א (שלום כ"ס) 3143-12-17 צבי פוגץ' נ' ברוך קאלניצקי (2.11.2020) [2] סעיף 16 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971 | שימוש במושכר
אי המצאת שטר חוב בחתימת ערב, אי הצגת עותק מביטוח שנערך למושכר, או אי ביטוח המושכר בהתאם לדרישות ההסכם, מהווים הפרה יסודית של הסכם השכירות, במיוחד כאשר תנאים אלו הוגדרו כעיקריים בחוזה. רע"א 4089/22 אבי חלילי נ' דניאל גמרסני (23.6.2022) [3] ע"א (מחוזי ת"א) 38427-07-10 ענבר שירותי רכב א.ב בע"מ נ' אריה צארום (14.8.2011) [2] ת"א (שלום רח') 24348-01-18 דיין חגולי נ' חיים כהן (29.6.2021)
השכרת חלק מהנכס בשכירות משנה או העברת זכויות במושכר לאחר ללא הסכמת המשכיר, מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות, במיוחד כאשר הדבר נאסר במפורש בחוזה. תפ"מ (שלום הרצ') 6137-03-23 תומר שניידר נ' אסף וינר (24.5.2023) ת"א (שלום כ"ס) 3143-12-17 צבי פוגץ' נ' ברוך קאלניצקי (2.11.2020) [3] סעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971 | העברת השכירות
השוכר לא משלם חשמל, מים וועד האם זו סיבה מספקת לפנות אותו מהמושכר?
ראו מה כתבנו על עניין זה פה למעלה. צבר הפרות קלות שאינן מערערות את יסודות החוזה גם אם היו הפרות שונות של ההסכם, אם הן אינן מוגדרות כיסודיות, לא כל אחת בפני עצמה ואף לא כולן כמקשה אחת, והצדדים בחרו להמשיך את המערכת החוזית, לא יימצא בהן "מסה קריטית" שתהווה הפרה יסודית המצדיקה ביטול חוזה ופינוי בתוך כך גם נכללים חובות לרשויות אותן ניתן להסדיר ולמנוע את ההפרה מבלי לערער את מערכת היחסים בין השוכר למשכיר . תא"ח (שלום בי"ש) 2752-07-20 חנניה יפרח נ' אמיר לב (13.7.2021)
הגשתי תביעה לפינוי מושכר אבל השוכר צובר חובות מה עושים?
מגישים תביעה נפרדת עם סעדים כספיים ובקשה לפיצול סעדים.
כפי שפירטנו קודם במאמר זה, אנחנו לא נרצה לפגוע בסדר הדין המהיר אשר התקנות מקנות לנו כדי לפנות את השוכר. תסכימו איתי, בראש ובראשונה, המטרה שלנו זה לפנות את השוכר ולהפסיק את הימשכות הנזק, כך שנוכל להשכירו לאחר.
יחד עם זאת, עד שהשוכר המפר לא יצא מהמושכר ונצליח להשכירו לאדם אחר מצטבר חוב דמי השכירות. ויתכנו גם נזקים נוספים כך למשל השבת המצב לקדמותו, תיקון הנזקים והליקויים במושכר וכיו"ב. כל אלו הינם סעדים כספיים אשר תביעה כספית יכולה להסדיר אף לאחר סיום תקופת השכירות ופינוי השוכר המפר בפועל.
משרדנו מתמחה בהפרות חוזה שכירות ועו"ד יניב אהרון מומלץ מאוד בהגשת תביעות לפינוי שוכר לצד תביעות כספיות כך שניתן יהיה למצות את הדין במלואו עם השוכר המפר. הסיבה לכך שנבקש להגיש בקשה לפיצול סעדים נובעת מכך שביום הגשת התביעות, איננו יודעים בוודאות מהם מלוא הנזקים שנגרמו לנו. אנחנו יכולים לתבוע רק מה שידוע לנו עד יום הגשת התביעה.
כך הנזקים אשר יצטברו לאחר מכן, כך למשל עוד 3 חודשי שכירות שהשוכר לא משלם עד הפינוי, אנו נבקש להגיש במסגרת פיצול הסעדים ובכל לא לוותר על שום זכות המוקנית לנו עפ"י החוזה והדין.
תקנה 80 (ו) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת הדיון בתובענה במסלול דיון מהיר יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו שהוא הסמיך לכך.
כן קובעות התקנות (תקנה 81 לתרנות סדר הדין האזרחי) כי תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, בלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבית המשפט ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.
אני רוצה למכור את הנכס אבל יש שוכר שמסרב להראות את הנכס למתעניינים?
המשכיר רשאי להקנות את זכותו במושכר לאחר, ועם העברת הזכויות, הרוכש נכנס בנעלי המשכיר לעניין הזכויות והחיובים על פי חוזה השכירות ועל פי דין, גם אם הרוכש לא ידע על קיום חוזה השכירות.
ניתן למצוא פסקי דין רבים המלמדים על קביעה עקבית זו של בתי המשפט בהתאם לזכותו של המשכיר לפי סעיף 21(ב) לחוק השכירות והשאילה.
כך למשל בע"א (מחוזי ב"ש) 28687-02-24 קרן נכסים (מיסודה של קרן גמלאות של חברי אגד) בע"מ נ' מרדכי טייב (26.05.2024) בית המשפט קבע כי סעיף 21(ב) לחוק השכירות והשאילה מעגן את זכותו של המשכיר להקנות את זכותו במושכר לאחר, וכי העברת זכויות זו אינה טעונה הסכמת השוכר או ידיעתו המוקדמת. וב. ת"א (שלום עכו) 71429-12-20 מועתסם להואני נ' מסעדת אלקמר בע"מ (11.04.2024)
ניתנה החלטה אשר קובעת כי מכירת זכויות המשכיר במושכר כפופה לזכויות השוכר, וכי בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק השכירות והשאילה, הרוכש נכנס בנעלי המשכיר לעניין הזכויות והחיובים על פי חוזה השכירות ועל פי דין, גם אם לא ידע על קיום החוזה.
אני השוכר ובעל הבית מפר כלפיי את הסכם השכירות מה עושים?
לידיעת השוכרים, תיקון חוק השכירות והשאילה בשנת 2017 " חוק שכירות הוגנת" הוסיף שינויים מרחיקי לכת בחוק אשר מאזנים את מערכת היחסים אשר נוטה בדר"כ בהסכמי השכירות לטובת המשכירים, והפעם לטובת השוכרים.
ניתן לראות כי בשנים האחרונות יצאו פסקי דין רבים אשר מלמדים על חובות משמעותיות שיש למשכירים כלפי השוכרים ובמסגרתם קבעו בתי המשפט פיצויים לשוכר כנגד בעלי הבית.
ב ע"א (מחוזי ת"א) 3808-05-22 חדשנית נכסים והשקעות בע"מ נ' תורג'מן שרותי הובלה ולוגיסטיקה בע"מ (20.11.2023) נקבע כי י משכיר שהפר את חובתו למסור מושכר ראוי לשימוש, ולא תיקן ליקויים חמורים, לא יוכל לטעון כנגד קיזוז שביצע השוכר מכוח סעיף 25 לחוק השכירות והשאילה, גם אם החוזה אסר על קיזוז. כך גם למשל ב– ת"ק (תביעות קטנות עכו) 34340-05-22 שרה הייל נ' מוחמד סואעד (25.01.2023) המשכיר הפר את חובתו למסור דירה ראויה למגורים ולתקן ליקויים מהותיים, וכי הוצאות שהוציא השוכר לתיקון ליקויים אלו מקימות חוב למשכיר הניתן לקיזוז מדמי השכירות בהתאם לסעיף 25 לחוק השכירות והשאילה.
ת"א (שלום ת"א) 8900-06-19 ג'פרי קוין פיירסן נ' תומר ברין (10.09.2020)נקבע כי המשכיר הפר את חובתו בכך שלא טיפל ברטיבות חמורה ונזילות שמנעו מהשוכר ליהנות מהמושכר, וכי במקרה כזה עומדת לשוכר הזכות לחדול מתשלום השכירות או לקבל השבה של דמי השכירות ששולמו, בהתאם לחוק השכירות והשאילה. וב-. ת"ק (תביעות קטנות נת') 19135-07-19 יניב עמיאל נ' דניאל ארז (15.02.2020) יצאה החלטה לפיה המשכיר הפר את חובת הגילוי ותום הלב בכך שלא גילה על נזקי רטיבות וטחב חוזרים, וכי הוצאות שהוציא השוכר בתיקון מקימות למשכיר חוב כלפיו, הניתן לקיזוז מדמי השכירות בהתאם לסעיף 25 לחוק השכירות והשאילה. ב- ת"א (שלום ת"א) 63915-03-16 גיא ביטון נ' אשר הולצר (22.05.2019) ניתנה החלטה כי למשכיר שלא תיקן פגם במושכר תוך זמן סביר, עומדת לשוכר אפשרות לתקן את הפגם בעצמו ולדרוש החזר הוצאותיו הסבירות, אשר מקימות חוב של המשכיר כלפי השוכר וניתנות לקיזוז מדמי השכירות על פי סעיף 25 לחוק השכירות והשאילה.
האם יש הבדל בין הסכם שכירות דירה להסכם מסחרי בכל הנוגע לפינוי?
יש שוני מהותי בין חוזי שכירות פרטיים ובין חוזי שכירות מסחריים. עקרון חופש החוזים חל על שתי העסקאות ולצדדים מותר לנסח את הסכמותיהם בהתאם לראות עינהם אך הסכם מסחרי מנוסח בתכלית אחרת. כך למשל, עורך דין חוזה שכירות מסחרי ינסח הוראות מיוחדות הקשורות לניהול העסק. להיבטי המס השונים לרבות הוצאות חשבוניות תשלום, לחובה החלה על המשכיר להוציא רישיון עסק ולטפל בענייניו התכנוניים ככל ונדרש עפ"י דין היתר להפעלת עסקו.
כנ"ל ניתן למצוא בחוזה שכירות מסחרי היבטים של יציבות עסקית לתקופות ארוכות לצורך שמירה על מוניטין העסק במיקומו, וכן המצאת בטוחות וביטוחים הנדרשים לשם שמירה על המושכר.
להבדיל, בחוזים פרטיים, צפויים יותר להימצא הוראות גנריות החלות בין משכיר פרטי לשוכר/ים פרטי/ים לרבות אופן השימוש במושכר, שמירה על המושכר, איסור שינויים במושכר וכיו"ב.
עו"ד יניב אהרון מתמחה בחוזי שכירות מסחריים בנוסף על הפרטיים ולכן מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד יניב אהרון אשר לו ניסיון רב בניסוח הסכמים מסוג זה עבור בתי עסק שונים ומגוונים.
האם בית המשפט יפסוק הוצאות במידה ואקבל פסק דין לפינוי?
כן! ככול והצדדים לא הגיעו לפשרה לסיים את ההליך ללא צו להוצאות, וינתן פסק דין לפינוי אזי סביר להניח כי בית המשפט יפסוק הוצאות לטובת הצד המנצח.
