דוגמא לבקשה לתיקון כתב תביעה ובקשה להוספת נתבעים

בקשה לתיקון כתב תביעה ובקשה להוספת נתבעים

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להותיר לתובע לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף נתבעים לכתב התביעה, הכל כפי שיפורט להלן:

ואלו נימוקי הבקשה:

חלק א' – הקדמה

1. ביום ******** הודיע התובע לבא כוחו עו"ד ********** כי מסיים האחרון את הייצוג בעניינו.
2. הודעתו של התובע, לא הגיחה בחלל ריק, כי אם לאחר אובדן אמון מוחלט של התובע בבא כוחו הנובעת, לכאורה, מפעולות ומחדלים אשר פגעו באינטרס של התובע, החל מניסוח כתבי הטענות וכלה בייצוג במעמד הדיון לסעד זמני.
3. בהודעתו באמצעות הדוא"ל מיום ************** כתב התובע לבא כוחו: " החלטתך החד-צדדית במהלך הדיון הביאה לכך שהצד שכנגד פירש את הסכמתך – שניתנה ללא הסכמתי – כאור ירוק לפעול כרצונו בקרקע שלי. כתוצאה מכך הם השחיתו את כל עצי הזית שבחלקתי והרסו את הגדר שביני לבין השכנים"
4. מדובר אפוא, בפעולותיו של עו"ד ******* מיום ********** במעמד דיון סעד הזמני אל מול כב' הרשמת ***** להגיע להסכמות המנוגדות בתכלית לאינטרסים של התובע. וכל זאת, לשיטתו של התובע, מבלי שהבין והסכים להתרחשות בין באי כוח הצדדים.
5. לפיכך, יטען התובע, כי בעקבות השתלשלות האירועים הנ"ל, התרוקנה, למעשה, הבקשה לצו מניעה מתוכן אשר לה חשיבות כבירה לתובע למניעת נזקים הצפויים להיגרם כתוצאה מהשתלטות הנתבעת על המקרקעין והחשש ממכירת הקרקע טרם ביצוע חלוקה בעין והסדרת הבעלות כפי שיפורט להלן.
6. לא למותר לציין כי התובע מתנגד לכל הסכמה אשר הגיעו באי כוח הצדדים ללא אישורו וכי חוזר בו מכל הסכמה אשר נעשתה בניגוד לרצונו, ובכלל זה, מתנגד לאפשר למשיבה (הנתבעת) להשלים את רישום הזכויות על שמה לעסקת המתנה והתובע עומד על זכותו להגיש בקשה נוספת לסעד זמני אשר תגביל את הנתבעת מלבצע דיספוזיציות והשתלטות על המקרקעין עד להכרעה בהליך משפטי זה.
7. חשוב לציין, כי קיים יסודי ממשי להניח (ובוודאות גבוהה למדי) כי הנתבעת ו/או מי מטעמה, יבצעו דיספוזיציות במקרקעין ולמעשה ישתלטו על המגרש כולו, תוך רמיסת זכויות התובע, ויתקשרו בעסקה עם צדדים שלישיים, כאשר אין להם כל סמכות לעשות כן, לא מבחינה קניינית וללא הרשאה חוזית.
8. למעשה הנתבעת אוחזת במקרקעין בלא זכויות ועושה בהן כמנהג בעלים. כלל בסיסי בדיני קנייןקובע שאדם אינו יכול להעביר זכויות רבות מאלה שיש לו (בלטינית: nemo dat quod non habet) לכן אדם שאיננו הבעלים של הנכס אינו יכול למכור אותו או לעשות בו עסקאות אחרות.  על אף האמור, הנתבעת חסמה את גישת כלי הרכב, השחיתה את עצי הזית, וכעת, מחפשת לסחור בזכויות שאין לה במקרקעין מכוחו של הסכם אשר דינו להיות בטל ומבוטל.

חלק ב' – העדר זכות קניינית של הנתבעת

9. הזכויות במקרקעין הידועים בחלקה *** בגוש ***** (להלן – "המגרש") רשומים בבעלותו של התובע **** (בחלק ***) ושל אביו המנוח *** ז"ל (בחלק ****) (להלן – "המנוח")

העתק נסח לשכת רישום המקרקעין רצ"ב ומסומן כנספח 1

10. בהתאם לצוואת המנוח מיום *** אשר אושרה ע"י בית המשפט בכפר סבא במסגרת תמ"ש *** ואין עליה עוררין, המנוח הוריש את זכויותיו במקרקעין לבנו: "**** (התובע) ולבנו ונכדו: *** (ראה בסעיף 5 ו- 6 בצוואה)

העתק מצו קיום הצוואה והצוואה מיום **** רצ"ב ומסומנת כנספח _2

11. הנה כי כן, נרשמו זכויות התובע עפ"י הצוואה בחלק מהמקרקעין בגודל של *** מ"ר המהווים *** חלקים וטרם הועברו הזכויות אגב ירושה ליורשים: **** וגם לתובע (אשר זכאי ל- ** מ"ר נוספים) ובנסח הרישום עדיין מופיע המנוח כבעל הזכויות במקרקעין.

העתק נסח לשכת רישום המקרקעין רצ"ב ומסומן כנספח 3

12. לציין כי הזכויות נרשמו עפ"י שטר **** מיום **** ועפ"י ייעוץ משפטי שקיבל התובע מאוחר יותר בזמן נודע לו כי לא מומשו כל זכויותיו עפ"י הצוואה ומכאן שדורש הסדרה מלאה הכוללת את יתרת השטח בגודל *** מ"ר כמפורט בכתב התביעה.
13. לפיכך, וב-אם לגורם כלשהו קיימת הסמכות לקבוע בנוגע לזכויות של המנוח במקרקעין הינו לבנו **** (באמצעות יורשיו) ו/או ***** וגם לתובע, ובוודאי שלא לנתבעת.
14. הנתבעת, פעלה, בחוסר תום לב, ופנתה כעבור כ- ** שנים ממועד עריכת הצוואה (ולשיטתה גם ממעוד חתימת הסכם המתנה) ו- ** שנים ממועד פטירתו של המנוח, לרשום הערת אזהרה על חלקו של המנוח במקרקעין מכוחו, לכאורה, של הסכם מתנה (אשר מהימנותו מוטלת בספק רב), וראו זה פלא, הבקשה כפי שהוגשה לטאבו נחתמה באופן חד-צדדי, כשהמנוח איננו בין החיים(!) ללא חתימת של המנוח על הבקשה לרישום הערת אזהרה, ובאופן מנוגד לצוואתו של המנוח כמפורט בסעיפים 5-6 לצוואתו.

העתק הבקשה לרישום הערה אזהרה רצ"ב ומסומנת כנספח 4

15. אין אלא לקבוע כי מדובר על טעות זדונית חמורה וכן רשלנות מצד לשכת רישום המקרקעין אשר פעלה בחופזה ללא דרישת תצהירי זיהוי וללא בדיקת סטאטוס המנוח ומבלי להסתמך על ייפוי כוח בלתי חוזר בתוקף וביצעה רישום בלתי חוקי.

העתק הבקשה כפי שהוגשה ללשכת רישום המקרקעין רצ"ב ומסומנת כנספח 5

16. מבלי לגרוע מן האמור, הרי שהערת האזהרה אשר נרשמה הינה מסוג של "הימנעות מעשיית עסקה" להבדיל התחייבות לעשיית עסקה ולפיכך, בטלה מעיקרה, ונשאלת השאלה – מניין הסכמות לרשום הערה על הימנעות כי אם לא ניתנה לכך הסכמה בטופס הבקשה וגם הסכם המתנה לא מקנה סמכות כזו.
17. חמור מכך, הנתבעת בעצמה מצהירה עפ"י תצהיר מיום *** במסגרת עדותה בבית המשפט תמ"ש *** כי "… אבי לא ידע לקרא ערבית ו/או עברית…"(סעיף 7 לתצהירה)
18. ועוד מוסיפה: "כ– ** שנים לאחר פטירתו של אבי נודע לי כי נעשתה צוואה" (סעיף 9 לתצהירה)
19. המנוח עליו השלום נפטר ביום ***
20. לפיכך במועד עריכת התצהיר ידעה הנתבעת על קיומה של הצוואה ואף אשרה אותה בהתאם להחלטה אשר נתקבלה בבית המשפט במעמד כל היורשים המקנה תוקף מחייב לצוואה מיום *** אולם משום מה, לאורך כל ההליך לא אזכרה את הסכם המתנה(?!)

העתק פרוטוקול הדיון ואישור הנתבעת את נפקותה של הצוואה רצ"ב ומסומן כנספח 6

21. אזי כיצד לא התנגדה לצוואה אשר מהווה עסקה נוגדת בין האמור בה ובין האמור בהסכם המתנה?! אם נחתמו שני המסמכים הנ"ל באותו יום *** דבר התמוה מאוד בפני עצמו! (אשדוד עורך דין ייצוג בבית משפט עו"ד ייצוג בבית משפט באשדוד עורך דין בקשה לבית משפט )
22. התובע יטען כי התשובה לכך ברורה, וכי בידיו ראיות המלמדות כי מדובר על הסכם מלאכותי אשר נוצר ונחתם לאחר פטירת המנוח ודינו בטלות, ויחשוף אותן במסגרת ההליך המשפטי.
23. כמפורט בכתב התביעה (סעיפים 36-40) יטען התובע כי הסכם המתנה שצורף לתיק הרישום מיום *** הנו מזויף ו/או למראית עין וכי בידי התובע טביעת אצבע מקורית של המנוח אשר איננה תואמת את זו אשר הוטבעה על גבי הסכם המתנה וזה הוכן מאוחר יותר בזמן בעוד שזנחה הנתבעת טענותיה במסגרת תיק תמ"ש ***לעניין קיומו הסכם המתנה לטובת אישור ומתן תוקף לצוואת המנוח אשר סותרת חזיתית את האמור בהסכם המתנה.
24. בנוסף, הנתבעת רשמה הערת אזהרה נוספת על נכס אחר, בהתבסס על הסכם מתנה מאותו תאריך – **** ו/או חמור מכך עשתה שימוש באותו הסכם מתנה ורשמה הערות בשני מקומות שונים. דבר הבא ללמד כי מדובר בדפוס שיטתי שנעשה מספר פעמים ובמקומות שונים, מדובר על נכס בגוש ** חלקה ***.

העתק נסח רישום של הנכס בגוש *** בחלקה ** רצ"ב ומסומן כנספח 7

25. לפיכך, ובהינתן, ומדובר על עסקאות מנוגדות בין הצוואה לעומת הסכם המתנה על בית המשפט תחילה להכריע – מי ממסמכי היסוד הללו הינו בר תוקף ומי בטל!
26. מלאכתו של בית המשפט בסוגיה זו לא תהא מורכת. יעידו כולם כי הצוואה נחתמה ביום *** וקיבלה תוקף משפטי גמור ומחייב בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, לעומת הסכם המתנה אשר שנוי מאוד במחלוקת לא דווח למיסוי מקרקעין עד היום (!) לא נרשמה בגינו הערת אזהרה לעשיית עסקה אלא ** שנים מאוחר יותר (!) לא אוזכר בתצהירה של הנתבעת בבית המשפט  (!) אזי יטען התובע כי לנתבעת כלל אין זכויות, ומעולם לא היו לה זכויות במקרקעין ! ( ירושלים עורך דין ייצוג בבית משפט  עו"ד ייצוג בבית המשפט ירושלים עורך דין תביעה סכסוך ירושה )
27. לחלופין, ככול ולשיטתה של הנתבעת הסתלקו *** לטובתה, תתכבד ותציג בפני בית המשפט תצהירי הסתלקות אשר נחתמו לטובתה! לחלופי חלופין, ככול ואין בידיה תצהירי הסתלקות תתכבד הנתבעת ותבצע עסקת העברת זכויות בין *** ובינה, כפי שמחייב הדין הישראלי כשעסקינן בדיני המקרקעין, בטרם תנהג במקרקעין כמנהג בעלים.
28. ניתן לקבוע כי לשכת רישום המקרקעין פעלה בחופזה וברשלנות וכי בנסיבות אלו תידרש למחוק את ההערה למניעת עסקה הרשומה ע"י הנתבעת על מנת שלא יהיה שום ספק ביחס להיעדר מעמדה הקנייני של הנתבעת במקרקעין, אחרת עלולה היא להטעות צדדים שלישיים כאילו הנה בעלת הזכויות. (רעננה עורך דין ייצוג בבית משפט  עו"ד ייצוג בבית המשפט ברעננה עורך דין תביעה סכסוך ירושה )
29. מכל מקום, בשלב זה, ובנסיבות אלו, הנתבעת נעדרת זכויות והתובע בספק רב באם *** בכלל מודעים ומסכימים לכל פעולותיה של הנתבעת במקרקעין השייכים למעשה להם!
30. מכל האמור לעיל, דין הערת האזהרה הרשומה בשלב זה בלשכת רישום המקרקעין עפ"י שטר **** להימחק ודין הסכם המתנה להתבטל (!).

חלק ג' – בקשה לתיקון כתב התביעה

31. לאור המפורט בחלק ב' לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לאפשר לתובע לתקן כתב תביעתו באופן אשר יכלול את מגוון הנימוקים המפורטים לעיל.
32. הלכה היא, כי תיקון כתב טענות הינו עניין פרוצדוראלי, וכי הפרוצדורה מטרתה להוות כלי שרת בידי האינטרס לגילוי האמת ולעשיית משפט, ועל כן חזקה כי בית המשפט יגלה גמישות בכל הנוגע לעניינים פרוצדוראליים:

       "לעולם אין לשכוח כי סדרי הדין אינם אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט, ובכל מקרה על בית המשפט לחתור במלוא כוחו להכניס את בעלי הדין לטרקלין המשפט ולמצוא פתרון צודק לבעיותיהם." (ע"א 263/65 שרייטר נ' חלץ, פ"ד כ(1) 178, 183)

33. "חובתו של בית המשפט היא לאפשר ואף ליזום תיקון כתב-תביעה כדי לברר מהן באמת השאלות השנויות במחלוקת" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, 142; וכן ע"א 2508/93 מ. פלזן נ' יהלומי אוליראן שאול בוארון בע"מ, פ"ד נ(3) 655, 658).  ( הוד השרון עורך דין ייצוג בבית משפט  עו"ד ייצוג בבית המשפט הוד השרון עורך דין תביעה סכסוך ירושה  )

34. משתמונת המצב ברורה ונהירה, והנתבעת נחשפה בערוותה, וקיים ספק רב במעמדה הקנייני אין אלא להתיר לתובע לתקן את כתב תביעתו, תוך מתן אפשרות לנתבעת להגיש כתב הגנתה המתוקן, במטרה לשפוך אור על המחלוקת ולאפשר לתובע לדרוש ולהוכיח את טענותיו ולנקוב בסעדים הנכונים והמתבקשים בנסיבות העניין ובכך לאפשר לבית המשפט לחתור למשפט צדק  ולחקר האמת. (כפר סבא עורך דין ייצוג בבית משפט  עו"ד ייצוג בבית המשפט כפר סבא עורך דין תביעה סכסוך ירושה )
35. לשיטתו של התובע, פעל ב"כ הקודם, באופן אשר לא מטיב עמו, כאשר החסיר בכתבי הטענות חלק מן העובדות המלמדות על אופי המחלוקת וחלק מן הסעדים הדרושים לתובע על מנת להביא את המחלוקת לכדי פתרון, וזאת בדרך של בירור המצב הקנייני לאשרו וביצוע חלוקה בעין של הזכויות במקרקעין תוך הקניית זכות לכל אחד מהבעלים (הבעלים האמיתיים!!) לקבל גישה מלאה למגרש.
36. בית המשפט מתבקש אפוא לאפשר לתובע 30 ימים לתקן את כתב תביעתו כך שיבטא בצורה מלאה וברורה את גדר המחלוקת תוך פירוט הסעדים המתבקשים לתובע ולהגישו לתיק בית המשפט.

חלק ד' – בקשה להוספת נתבעים

37. לאור המפורט בחלק ב' לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לאפשר לתובע להוסיף את הנתבעים הבאים במסגרת כתב המתוקן כדלקמן:

• יורשי המנוח **********
• לשכת רישום המקרקעין פתח תקווה

38. התובע יטען כי לאור המפורט לעיל, ובמטרה להגיע לחקר האמת ולאפשר לבית המשפט להתכנס למתן הסעדים המבוקשים בכתב התביעה, אין מנוס מאשר להותיר לתובע לצרף את הנתבעים הנ"ל. (תל אביב עורך דין ייצוג בבית משפט עו"ד ייצוג בבית המשפט תל אביב עורך דין תביעה סכסוך ירושה )
39. בכך, תהיה לבית המשפט הנכבד יכולת להכריע ביחס לגורל הזכויות במקרקעין, רק באם ישמע בפניו את גרסתם ****** ז"ל ביחס להורשת הזכויות במקרקעין, ומשכך, תתאפשר גם פתרון המחלוקת בראייה רחבה יותר.
40. דומה כי מוטלת בספק רב טענתה של הנתבעת להתחייבות (חוזית) ביחס לשטח של *** מ"ר, וכפי שזה נראה, כלל לא מוקנית לנתבעת הזכות במקרקעין הנ"ל כי אם ****ולפיכך נדרשים הם להתעמת עם הנתבעת ולמסור גרסתם לבית המשפט. ( ראש העין עורך דין ייצוג בבית משפט עו"ד ייצוג בבית המשפט ראש העין עורך דין תביעה סכסוך ירושה )
41. זאת ועוד, ולאור המחדל החמור והתרשלות במלאכתם של נציגי לשכת רישום המקרקעין בפתח תקווה, יתבקש בית המשפט לאפשר להוסיף את לשכת רישום המקרקעין באמצעות פרקליטות מרכז על מנת להורות על סעד של מחיקת ההערה אשר נרשמה בלא הרשאה ובניגוד לדין. ( פתח תקווה עורך דין ייצוג בבית משפט עו"ד ייצוג בבית המשפט פתח תקווה עורך דין תביעה סכסוך ירושה )
42. צירוף הטאבו כנתבע והוספת הסעד הנ"ל חיוני מאין כמוהו על מנת מהעניק לתובע את הסעד הזמני הדרוש למניעת כל דיספוזיציה ולמניעת השתלטות על המקרקעין עד להכרעה ביחס לנפקותו או בטלותו של הסכם המתנה ובהמשך סידור הזכויות ורישומם בלשכת רישום המקרקעין. ( הרצליה עורך דין ייצוג בבית משפט עו"ד ייצוג בבית המשפט הרצליה עורך דין תביעה סכסוך ירושה ) (רמת השרון עורך דין ייצוג בבית משפט  עו"ד ייצוג בבית המשפט רמת השרון עורך דין תביעה סכסוך ירושה )
43. הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין דרוש במקרים שבהם לא ניתן לתת פתרון שלם ויעיל לתובענה מבלי שפסק הדין שיינתן בה יקים מעשה בית דין גם כלפי פלוני שצירופו התבקש, או במקרים אחרים, שבהם מתעורר חשש שמא תיפגע זכותו של אלמוני אלמלא הצירוף (רע"א 9572/06שירותי בריאות כללית נ' קורלנד [פורסם בנבו] פסקה 4 (25.6.2007) (להלן: עניין קורלנד).
44. על בית המשפט לבחון בראש ובראשונה את השאלה אם צירופו של בעל הדין דרוש כדי שניתן יהיה לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות שעולות במסגרת התביעה (עניין ג'י.טי.אס, בפסקה 23; יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 198 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן: זוסמן); קלמנט, בעמ' 198).

 חלק ה' – אפילוג

45. בית המשפט הנכבד מתבקש להיעתר לבקשת התובע הן לתיקון כתב התביעה והן להוספת הנתבעים.
46. בקשה זו נתמכת בתצהיר חתום ע"י התובע.
47. מן הדין מן הצדק להיעתר לבקשה.

__________________

עו"ד יניב אהרון

ב"כ התובע

נכתב ע"י עו"ד יניב אהרון

אין באמור במסמך זה כדי להווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי אין להעביר ואין להסתמך על האמור במאמרים או דוגמאות לכתבי הטענות המפורסמים באתר. אין להעתיק ו/או לשכפל ו/או לעשות כל מטרה מסחרית. אדם אשר יבצע הפרה של האמור עלול לגרום נזק ולהיות חשוף לעונשים ולתביעות הקבועים בדין.